בן יעקב ואסתר. נולד בשנת תש"י (1950) בבאר-יעקב ולמד בבית-הספר היסודי-דתי "עוזיאל" באשקלון. אחרי כן המשיך ללמוד בישיבה התיכונית-מקצועית "בית-דוד" שבמושב עוזיאל ליד רמלה ולמד מסגרות, נגרות וחשמל. שם נזרע בו הרצון להתמחות באלקטרוניקה. כדי לממש שאיפה זו נרשם ונתקבל לבית-הספר הטכני של חיל האויר בחיפה וסיים את לימודיו שם בהצלחה. הוא היה נער ביישן ושקט, מכונס בתוך עצמו. הוא לא הרבה בדרישות, הסתפק במה שיש לו והיה שמח בחלקו. הוא היה בן מסור ואוהב וכיבד מאוד את הוריו.

בנימין גויס לצה"ל בסוף פברואר 1969 ולאחר שעבר את הטירונות הוצב לחיל האויר. כאן הוסיף להתמחות במקצועו ולאחר שעבר עוד קורס הוסמך כטכנאי קשר ונווט קרקע והוענקה לו דרגת טר"ש. כאשר הועבר לשירות בסיני נהג תמיד להרגיע את הוריו לבל ידאגו לו. ביום כ"ב בסיון תשכ"ט (8.6.1969), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.

שמו הונצח על האנדרטה, שהוקמה לזכר החללים בני אשקלון שנפלו במערכות ישראל.